עצים ירוקי עד בכלל וביניהם עצי זית גוזמים בתחילת האביב. העץ לא מרגיש מעמסה והשקעת כוחות יתרה בהגנה על עצמו מפני חום כבד או קור חזק. גיזום קל של עלווה חיצונית בלבד ניתן לעשות לאורך כל השנה.

המסיק מתבצע בסוף הסתיו, ולאחר מכן גוזמים את עץ הזית.

באביב הזית פחות רגיש למחלות, לכן גוזמים עץ זית בתחילת האביב. חשוב לא להתפרע מדי עם הגיזום ולהשאיר את הענפים המרכזיים.

נהוג לגזום עץ זית ע"פ המועד החקלאי מיד אחרי המסיק, שזה אחרי הגשם הראשון באזור אוקטובר. כך לא 'מפסידים'. מבחינה פסיכולוגית של העץ - תחילת האביב זה מועד מצוין לגיזום עצי זית. בכל מקרה גיזום מתון של העץ כאשר מורידים לא יותר מ-20% מנפח העלווה ולא חושפים את העץ לשמש באופן פתאומי ניתן לבצע לכל אורך השנה ע"י גוזם מקצועי.

מומלץ לחכות לסוף החורף – תחילת האביב מכיוון שלא יכנסו מזיקים.

באופן מסורתי גוזמים עצי זית בסתיו, מיד לאחר המסיק. עוד יותר טוב זה בתחילת האביב לפני תחילת הצמיחה - העצים מגיבים טוב בעונת הצימוח. מה שכן זה מוריד את כמות התפרחת שתגיע בקיץ אחרי זה וגם את הפרי לאחר מכן.

נכון לגזום עצי זית בתקופת הלבלוב, אביב וסתיו כמו שאר עצי הפרי ירוקי עד. לזיתים צימוח איטי מאוד ולכן כדאי לא להגזים בגיזום עצי זית.

כדי שלא יכנסו מים ולמנוע מחלות, רצוי לגזום עץ זית בסוף החורף או תחילת האביב.

עץ זית הוא טבעי לאזור הים תיכוני ועמידותו לגיזום גבוהה מאוד. בהינתן שמדובר בגיזום מתון אשר משאיר עלווה על העץ, יש יתרון לבחור עונה חמה יחסית לגיזום. האביב והקיץ יעניקו לעץ תנאים לגדילה מואצת ויכולת החלמה טובה יותר מפציעות הגיזום בהשוואה לעונת החורף. במידה ומדובר בגיזום חריף, שאינו משאיר ענפים נושאי עלווה, הייתי מכוון תסוף החורף- תחילת אביב וגם צובע את כל שלד העץ בתחשיר ייעודי בצבע לבן. כך קרינת השמש פחות תפגע בעץ והעץ יספיק לפתח ענפים חדשים ולכסות את עצמו בעלווה חדשה לפני ימי הקיץ היוקדים. עוד כדאי להכיר: "ענף מחליף" בזיתים למטרות הפקת מזון יש פרקטיקת גיזום שמעודדת ענפים צעירים העולים מבסיס העץ להפוך עם השנים לענפי שלד חזקים שבזמנם יחליפו ענפי שלד וותיקים יותר.

אחרי המסיק של הזיתים - בסתיו.