בגדול הבחירה תלויה בצורך: רב גמיש אוטם יותר וצריך פריימר. מ. ד יותר זול וניתן ליישם בדרך כלל ישירות על הקיר.

רב גמיש יותר עמיד אבל דורש הכנה מוקדמת של הקירות: ממילא צריך לעשות תיקוני סדקים בכל מצב, וצבע מ.ד יותר נוח לעבודה וקל ליישום.

לא משנה מה תחליטו, חשוב לעשות עבודת הכנה נכונה: שתי האופציות לא יסגרו סדקים וחייבים לעשות שפכטל ולנקות את הסדקים, ורק לאחר מכן ליישם צבע.

תוכלו לקבל תשובה מהחברה המייצרת, אבל מנסיוני יש לרב גמיש שכבה יותר "פלסטיקית" שמכסה גם חריצים וסדקים, לעומת מ.ד, שהוא יותר "צבע" אבל גם עם כושר כיסוי נהדר (שלא מכסה טקסטורה). רב גמיש מגיע ב-18 ליטר בלבד ומ.ד יכול להגיע בכמויות יותר קטנות.

רב גמיש צבע אקרילי איכותי בעל גמישות גבוהה במיוחד! מערכת חלקה, אקרילית, איכותית לציפוי קירות חיצוניים. ההבדל הגדול מסופר קריל מ.ד, (בעלת גמישות לסדקים של עד 2 מ"מ).

רב גמיש יותר אלסטי ויותר עמיד, ואם רוצים שיחזיק לזמן רב יותר עם פחות סדקים. בבירור יש עדיפות לרב גמיש.

אני מעדיף לרוב לעבוד עם מ.ד, תלוי מה המצב של קירות החוץ: רק עם הקירות במצב מעולה אעדיף לעבוד עם רב גמיש.

מפני שרב גמיש כשמו כן הוא - גמיש ובעל יכולת להמתח עם הסדק, וחוץ מזה שהוא בעל יכולת איטום מעולה

אני בוחר ברב גמיש כיוון שהוא שחוץ מאיטום לחדירת מים, הוא מיועד גם למניעת סדקים: הוא יוצר שיכבה גמישה של צבע.

הבחירה שלי היא מ.ד: צריך קודם כל לחרוץ את הסדקים ולאחר לחזק תשתית בונדרול (חומר גישור), למלא בפרופילה חיצונית או טיח חוץ ולצבוע במ.ד 2-3 שכבות. לפי דעתי זה הכי מקצועי שיש והכי נכון לעשות.

אני בוחר במ.ד, צבעתי כמה פעמים במ.ד ויצא מעולה.

אם יש סדקים על הקיר, אני ממליץ להשתמש ברב גמיש.

רב גמיש יותר טוב למקומות שיש בהם סדקים בגלל הסמיכות והגמישות שלו.

הבחירה שלי רב גמיש, חד משמעית: צבע אלסטי עם שכבה עבה יחסית, עמיד לאורך שנים. חובה לשטוף את הקירות בלחץ מים גבוה, ליישם יסוד על בסיס טרפנטין לרב גמיש וצביעה ברב גמיש. את הסדקים אני ממליץ למלא בסיקפלקס. בהצלחה.

הצבע היחיד שיודע להתמודד לאורך זמן עם סדקים זה רב גמיש. ייתכן שצריך לטפל בסדקים הגדולים יותר לפני הצביעה.

הבחירה שלי היא רב גמיש: צבע בעל גמישות של 2 מ"מ. צבע איכותי מאוד וטוב לסדקים.

הבחירה שלי מ.ד. רב גמיש מומלץ יותר לקירות חלקים שיש בהם נימים וסדקים.