מעבר למיטת מעבר הוא צעד משמעותי עבור פעוטות, וכדאי לתזמן אותו נכון כדי להקל על ההסתגלות. מבחינה התפתחותית, מומלץ להעביר ילד למיטת מעבר בין גיל שנתיים לשלוש, כשהוא בשל לכך מבחינה פיזית ורגשית. עם זאת, השיקול המרכזי הוא לא הגיל אלא האם הילד מוכן למעבר. איך יודעים שהילד מוכן? יכולת פיזית – אם הוא כבר מטפס לבד מהמיטה או מנסה לצאת ממנה, ייתכן שזה סימן שהוא מוכן. בשלות רגשית – אם הילד מסתגל בקלות לשינויים, זה יכול להקל על המעבר. שינה יציבה – אם השינה שלו מסודרת יחסית, המעבר יהיה קל יותר. היות ואת רוצה לפנות את מיטת התינוק, חשוב שהתהליך יהיה כמה שיותר הדרגתי ונוח לילד. כדאי לעשות את המעבר מספיק זמן לפני הלידה (לפחות חודשיים מראש) כדי שהילד לא ירגיש שהשינוי נובע מהתינוק החדש וליצור חוויה חיובית – לערב את הילד בבחירת המיטה החדשה, המצעים, ולספר לו שהוא עובר למיטה של “ילד גדול”.

כמובן ניתן להעביר למיטת מעבר גם קודם, אבל בטיחותית ברגע שפעוט מתחיל להראות שהוא נינג׳ה ולטפס על המיטה זה מחייב מעבר למיטת מעבר.

המעבר למיטת מעבר הוא לא רק עניין של גיל, אלא של מוכנות - של הילד ושלנו ההורים. ילדים מסוימים יכולים להסתגל סביב גיל שנתיים-שלוש, אך עבור אחרים זה מוקדם מדי ועלול לשבש את השינה. חשוב להבין שמעבר כזה מעניק לילד עצמאות, והוא יכול לצאת מהמיטה מתי שירצה ולהסתובב בבית. אם לא נהיה ברורים ונחושים, זה עלול להפוך למשחק של שוטרים וגנבים - הילד יוצא מהמיטה שוב ושוב, גם בזמן ההרדמה וגם במהלך הלילה, מה שמוביל את ההורים לחוויה מאוד מתסכלת וכך מהר מאוד הוא מבין (לא במודע) שזו הדרך לחבר אליו את ההורים. זה עלול לשבש את הכניסה לשינה ואת איכותה, לגרום לתסכול ולהפוך את הלילות לאתגר מתמשך. לכן במעבר למיטת מעבר צריך בהירות, נחישות, התמדה, עקביות וביטחון. ילדים מרגישים היטב כשאנחנו מהססים. כשאנחנו בטוחים ונאמנים לדרך שלנו, הם חשים זאת וזה מה שמעניק להם את תחושת הביטחון והשלווה שהם צריכים כדי להסתגל לשינוי. בהצלחה!

בטיחות לפני הכל, ולכן כשילד מתחיל לטפס על הסורגים של המיטה נעביר מיידית למיטת מעבר. במידה והוא לא מטפס ממליצה להעביר בגיל שנתיים.

• כשהפעוט מתחיל לטפס על הסורגים במיטת התינוק
• אחר

נעביר את התינוק למיטת מעבר כשהוא מנסה לטפס ולעבור לצד השני או כאשר הוא לקראת גמילה כדי לאפשר לו לגשת להתפנות עצמאית גם במהלך הלילה. כמובן שאם יש צורך אחר אפשר לבצע את המעבר. בנוסף, נקפיד לעשות את המעבר כשיש מרווח של כחודש וחצי עד לשינוי/ לידה/ כניסה למסגרת וכדומה, כדי לאפשר לתינוק זמן הסתגלות למיטת מעבר.

• כשהפעוט יכול לרדת ולהעלות למיטת מעבר באופן עצמאי
• אחר

בגדול אין גיל , יש בשלות של הורים / ילדים. בממוצע אחרי גיל 14 חודשים ועד גיל 2.5 רוב ההורים מעבירים את הילדים. יש כמה סימנים ברורים שאם הם קורים נעביר את הפעוט למיטת מעבר אפילו באותו יום: 1. שם רגל על המעקה 2. מנסה לטפס 3. בית חזה חוצה בקלות את המעקה (במיוחד אם הפעוט גבוה) במקרה כמו שלכם שאת צריכה את מיטת התינוק ממליצה להעביר עד חודש 7 . במידה וכבר עברת את חודש 7 ממליצה מאוד להעביר בסופ״ש הקרוב. אם אתם מעבירים למיטת מעבר שימו לב שהוא יכול לעלות/ לרדת מהמיטה.

ההמלצה היא לא לפני גיל שנתיים אלא אם הילד מתחיל לטפס מעל המיטה ובכך לסכן את עצמו בנפילה. הרחבת המשפחה גם יכולה להיכנס לשיקולים אך במקרה כזה הייתי ממליצה לחשוב על טובת הילד קודם כל, תמיד אפשר למצוא מיטה יד 2 או אפילו למסירה.

סביב גיל שנתיים החמודים הקטנים יכולים לנסות לטפס ולצאת מהמיטה וכך גם ליפול. חשוב חשוב ברגע שהם יכולים לטפס להעביר מיד למיטת מעבר. בדר״כ מומלץ לא לפני גיל שנתיים.

מתי צריך להעביר ממיטת תינוק - כשהיא קטנה מידי, כשהוא יכול לטפס מעליה ועלול ליפול לרצפה. חשוב לי לציין שגם אין חובה לעבור למיטת מעבר ואפשרי לעבור גם ישר למיטת ילדים - הכל עניין של מיקום ותקציב.