גז הבישול בטבעו הוא חומר חסר צבע, טעם וריח, אך לגז הביתי מוסיפם ריח חזק בדיוק בשביל שיהיה ניתן להבחין בדליפה. מה קורה בזמן דליפת גז? ככול שהגז מצטבר הוא תופס את מקום החמצן באוויר, כך שאנחנו נושמים אותו במקום לנשום חמצן.

ריח גז: כשמערכת הגז תקינה, גם כשהגז עובד (למשל כשמבשלים על כיריים גז) וגם כשהוא כבוי לא אמור להיות ריח, כך שאם אתם מריחים ריח של גז בהכרח מדובר במצב חריג. ייתכן שהמים גלשו מהסיר שהנחתם על הכיריים, כיבו את האש והגז מוזרם לאוויר, אך גם ייתכן שצינור כלשהו מנוקב והגז בורח ממנו.

חשבון גז מנופח: עקבו אחר חשבון הגז שלכם ושימו לב האם יש חריגות שלא נובעות מהוספה של מכשיר שצורך גז (כמו יונקרס).

לחץ גז נמוך: אם הבחנתם כי להבת האש קטנה מהרגיל, או שאתם מתקשים להדליק אש למרות שבלון הגז אמור להיות מלא, ייתכן שהגז דולף איפשהו בדרך מהבלון לבית ולכן לא מגיע לכיריים.

דליפת גז ברוב המקרים תהיה מהמחברים - החלק המחבר את צינור הגז לברז הגז או לחנוכיה (ריכוז של כמה ברזים יחד). דליפת גז יכולה להיות גם מצינור גומי המחבר מכשיר צורך גז כמו כיריים לנקודת גז. דליפה מצנרת התשתית לעומת זאת נדירה הרבה יותר. צנרת הגז שועברת בבית עשויה נחושת - חומר עמיד מאוד שיכול להחזיק עשרות שנים רבות מבלי להתבלות או להפגע. אם צנרת הנחושת נפגעת זה לרוב לא כתוצאה מבלאי טבעי אלא מפיגעה ישירה בה, למשל בזמן שיפוץ הבית.

מה יכול לגרום לדליפת גז:

התקנה לא טובה של מכשיר גז:  אם טכנאי הגז לא חיבר את צינור הגומי בצורה מספיק טובה הגז יכול לברוח דרכו. ייתכן גם שהטכנאי בחר בצינור לא מתאים ללחץ הדרוש במכשיר ולכן הצינור לא עמד בלחץ ויצא ממקומו. ברוב המקרים האלו הדליפה תהיה מהחיבור שבין צינור הגז למכשיר.

התיישנות חלקים: כמו לכל דבר, גם לחלקים במערכת הגז יש בלאי טבעי. החלק המועד ביותר לפגיעה בעקבות התיישנות הוא צינור הגומי שיכול פשוט להתפורר כשהוא ישן. חברת הגז עורכת בדיקה כל 5 שנים ובמסגרתה היא אמורה לוודא שכל החלקים תקינים, ובמידה ומתגלה חלק פגום להחליף אותו. יחד עם זאת, אל תסמכו רק על הבדיקה של חברת הגז ומדי פעם תעיפו מבט בצינור הגומי, בהחלט יכול להיות שהוא יתחיל להתבלות גם אם עוד לא עברו 5 שנים. אם צינור הגומי אכן פגום, דליפת הגז יכולה להיות מהצינור עצמו. כדי שתהיה דליפה לא בהכרח חייב להיות חור נראה לעין - ייתכן שיש חור קטן מאוד בצינור, כזה שלעין האנושית קשה לראות אך בכל זאת לגז קל לצאת ממנו. 

בעיה בחיישן הבטיחות: חיישן הבטיחות שבכיריים אמור להפסיק את הזרמת הגז לכיריים כשהלהבה נכבית (למשל בגלל גלישת מים מסיר). גם כאן לא היינו ממליצים לכם לסמוך על חיישן הבטיחות, והדרך הטובה ביותר היא להשגיח על הסיר בעצמכם –  גם כדי לוודא שהמים לא גולשים, וגם כדי שהאוכל לא יישרף  אם האש כבתה והגז ממשיך לזרום הגז דולף למעשה מהחורים שבכיריים. כאן אין צורך בתיקון, אלא רק בסגירה של הגז.

ברגע שאתם מזהים סימן חשוד לדליפת גז, הצעד הראשון הוא לסגור את ברז הגז. הברז אמור להיות ליד המכשיר עצמו, בדרך כלל בתוך ארון או צמוד לדופן. אם במקרה אתם לא יודעים איפה נמצא ברז הגז שלכם – זה ממש הזמן לבדוק! הצעד הבא הוא לנתק את מפסק החשמל הראשי ולפתוח את כל החלונות. כל עוד קיים חשש לדליפת גז צריך להימנע משימוש במכשירים חשמליים, סלולריים ולהימנע מעישון בבית. כל גיץ, ולו הקטן ביותר, יכול להפוך לפיצוץ רציני.  לאחר שעשיתם את כל אלה צאו מהבית והזמינו טכנאי גז פרטי או טכנאי גז מחברת הגז.  

על מנת לבדוק האם באמת יש לכם דליפת גז הטכנאי יבצע מספר בדיקות:

 בדיקת לחץ: טכנאי הגז יסגור את ברז הגז, יחבר מד לחץ, יזרים אוויר לתוך המערכת ויבדוק האם הלחץ עולה. אם הלחץ לא עולה סימן שהמערכה לא אטומה. אם יש כמה צינורות גז שונים בבית, טכנאי הגז בכל פעם יבודד צינור אחד ויבדוק בו את הלחץ, וכך יגלה מאיזה צינור מגיעה הדליפה. 

 מי סבון: את הבדיקה הזו תוכלו לעשות אפילו בעצמכם. קחו סבון ידיים פשוט וערבבו עם מעט מים. רססו את הסבון על המחברים של צנרת הגז. אם הסבון מבעבע – סימן שיש דליפה מהמחבר.

 גלאי גז: בגלאי הגז משתמשים בעיקר כשאין כיוון למקור הדליפה. גלאי הגז פועל על גלי אינפרא אדום שמזהים הצטברות גזים שונים וביניהם גז ביתי וכך ניתן להסיק על אזור הדליפה. החיסרון של גלאי הגז הוא שהוא פועל רק אם יש גז באוויר. אם למשל היה ריח חריף של גז בבית, סגרתם את ברז הגז הראשי ופתחתם את החלונות לאיוורור, סביר שהגז יתנדף וגלאי הגז לא יעזור.

אם דליפת הגז היא מצינור הגומי התיקון הוא פשוט ביותר ומסתכם בהחלפה של הצינור. שימו לב שעל הצינור יש תאריך וחשוב שהשנה שכתובה עליו תהיה השנה הנוכחית - כלומר השנה בה מתקיים התיקון. לפי התקן יש להחליף את צינור הגומי בכל 5 שנים, אבל המלצה שלנו - אם כבר טכנאי גז הגיע אליכם מכל סיבה שהיא, בקשו שיחליף לכם את צינור הוגמי. הצינור עצמו עולה כמה שקלים בלבד והחלפתו מפחיתה משמעותית את הסיכוי לתקלות ודליפות, אז בהחלט משתלם. 

אם הדליפה היא מהמחברים יש כמה אופציות לתיקון. לרוב, התיקון יהיה באמצעות חיזוק המחבר או החלפתו. ניתן גם להלחים את המחבר, אך תיקון כזה יכול להתבצע רע על ידי טכנאי גז ברמה 2. הלחמה של המחבר היא פתרון שיחזיק לטווח ארוך , אך הוא מורכב יותר ודורש מיומנות. הרבה טכנאים ברמה 1 מציעים לבצע הלחמה, אך במקרים כאלה עדיף לא לקחת סיכון ולתקן את דליפת הגז באמצעות החלפת המחבר. 

גם אם יש לכם ידיים מזהב, ראיתם 20 סרטונים ביוטיוב ומדובר בחיבור קטנטן –  אם אין לכם תעודת טכנאי גז, לא מחברים שום מכשיר לבד לגז! לא, אפילו לא מתקינים לבד כיריים לקראת פסח. מעבר לזה שתאבדו את האחריות על המכשיר, תסכנו את עצמכם ואת כל מי שגר בבית.

נכנסתם לדירה חדשה? ברכות! צרפו לרשימת הבדיקות שלכם גם את בדיקת הגז בדירה:

1. בדקו שכל צינורות הגומי המחברים מכשירים לגז בדירה שלמים ובתוקף (אמור להיות עליהם תאריך פג תוקף, ואם אין – בדקו שלא עברו 5 שנים מהתאריך המוטבע על הצינור).
2. וודאו שכל מכשירי החשמל בדירה הותקנו על ידי טכנאי מוסמך (כשטכנאי מחבר מכשיר לגז הוא חותם על "טופס נורמטיבי" – בקשו העתק של הטופס).
3.  צרו קשר עם חברת הגז שאחראית על אספקת הגז לדירה ובקשו בדיקה כללית. בדרך כלל חברות הגז מחויבות לערוך בדיקה כזו אחת ל-5 שנים, אך ייתכן שנעשו שינויים שמנוגדים לתקן בדירה אליה אתם עומדים לעבור וצריך לתקן אותם ולעדכן את חברת הגז.

אם יש לכם כיריים גז ישנות ללא חיישן בטיחות, רצוי לרכוש מכשיר לאיתור דליפת גז שעובד על חשמל או סוללות. במידה והמכשיר מזהה דליפה הוא אמנם לא יכבה אותה, אך יצפצף ויתריע.

הקפידו לרכוש בלוני גז רק מחברות גז שמאושרות ע"י משרד התמ"ת.

דליפת גז היא עסק רציני, ורצוי שגם הטכנאי שמגיע לטפל בה יהיה כזה. בדיוק בשביל זה רכזנו עבורכם רשימה של טכנאי גז מומלצים. כל מה שנותר לכם הוא להיכנס לרשימה, לבחור את העיר שלכם ולקרוא חוות דעת של לקוחות קודמים על טכנאי בגז. לאחר כל עבודה הציון של טכנאי הגז מתעדכן באתר בהתאם למשוב של הלקוח.