אני מאמינה בגמילה הדרגתית ממוצץ בסביבות גיל שנתיים. בגיל הזה הם מסיימים את כאבי צמיחת השיניים ומתחילים לפתח את קשת הרגשות. גמילה ממוצץ בחלון הזמן הזה מאפשרת להם ללמוד מה מרגיע אותם, מעבר למציצת המוצץ. בשלב הראשון, אנחנו גומלים את הילד משימוש במוצץ בזמן ערות. לאחר שהילד מפנים שהוא כבר לא זקוק למוצץ במהלך היום, מתקדמים לגמילה מהמוצץ גם בלילה.

ההחלטה לגמול מהמוצץ היא עניין חשוב וכדאי לעשות אותה בשלב המתאים לילד אני ממליצה להתחיל בתהליך הגמילה בין גיל שנה לשנה וחצי, אך כל ילד שונה ויש כאלה שיכולים להמשיך עד גיל שנתיים או יותר. חשוב להימנע ממתן מוצץ מעבר לגיל 3, משום שזו תקופה בה השיניים הקבועות מתחילות לצמוח והסיכון לנזק גובר. אם הילד שלך משתמש במוצץ בעיקר בזמן שינה ובזמן קושי, ניתן לנסות להציע אלטרנטיבות אחרות שמרגיעות אותו, כמו שמיכה או חפץ רך שהוא אוהב. את הגמילה מומלץ להתחיל בהפסקות קצרות במהלך היום (למשל להשאיר את המוצץ בבית).

מעבר לגיל 3 שימוש ממושך במוצץ עלול להפריע להתפתחות תקינה של הלסת, ולהשפיע על מבנה השיניים והחניכיים, מה שיכול לגרום בהמשך לצורך בטיפולים אורתודנטיים.

אני אחלק את התשובה שלי בין גמילת יום לגמילת לילה: גמילת לילה - בין גיל 3 ל-4 לארבע הילד עולה לגן עירייה ומוותר על שנת צהרים. אני רואה בכך הזדמנות מצוינת להיפרד מהמוצץ מכיוון שהתשישות מהיום עשויה לסייע בהירדמות. לגבי גמילת יום - אני ממליצה מגיל כמה שיותר צעיר לצמצם זמני שימוש במוצץ. אם נרגיש את הילד סוער יותר ובוכה יותר - אלה סימנים מצוינים לביטוי רגשי! אנחנו רוצים לאפשר לילד לפרוק את הרגשות שלו בבית - זה מה שמאפשר לו התפתחות רגשית בריאה. לגבי הפרידה הסופית ממוצץ במהלך היום - אני ממליצה לעשות את זה בתקופה בה הילד מרגיש בטוח; אם המשפחה עומדת לפני מעבר דירה או לידה של אחות קטנה, זה לא זמן אידיאלי לפרידה... מכל מקום, גם בגמילת יום וגם בגמילת לילה - כשהילד לא יכול לפנות למוצץ הוא יחפש דרכים אחרות לווסת את עצמו - וזה הזמן שלנו ההורים להיכנס ולהיות שם בשבילו.

גמילה ממוצץ תלויה בהרבה דברים. חשוב לקחת בחשבון גם השלכות רפואיות וגם רגשיות - האם יש התמודדות עם עוד שינויים בבית או דברים נוספים שעוברים על הילד? וכמובן יש גם את המוכנות והאופי של הילד. בכל מקרה אני ממליצה לעשות הכנה לגמילה ממוצץ וללמד גם איך אפשר להתמודד עם קושי בדרכים נוספות לפני הגמילה עצמה.

גמילה ממוצץ היא תהליך שדורש התחשבות בצרכים של הילד. בדרך כלל מומלץ להתחיל את תהליך הגמילה בגיל שנתיים כי זה הגיל שהילדים מתחילים לפתח יכולות התמודדות רגשיות נוספות והם פחות תלותיים במוצץ. עם זאת כל ילד הוא עולם ומלואו ויש ילדים שמרגישים צורך במוצץ עד גיל מאוחר יותר ולפעמים תהליך הגמילה יהיה איתי יותר.

גמילה ממוצץ לא צריכה להתאים לחלון זמנים מסוים. רצוי לוודא שהילד מוכן ובעניין ולעשות את זה ללא חרטות על מנת לא לבלבל את הילד.

פרידה ממוצץ צריכה להיות עם הכנה, הבנה והקשבה לצורכי הילד. מומלץ להתחיל בגיל שנתיים-שנתיים וחצי, כשיכולת הוויסות העצמי משתפרת ולהימנע מגמילה בתקופות של שינויים משמעותיים כמו מעבר דירה או כניסה לגן חדש.

מוצץ עונה על צורך בהרגעה מנטלית דרך פעולה אוראלית. גמילה ממוצץ לפני שלילד יש כלים אחרים להרגיע את עצמו בעת הצורך עלולה ליצור קושי רגשי. לכן לפני גמילה כדאי לעבוד על עצמאות רגשית. זה תהליך פרידה לכל דבר

בעייני אם ילד עולה לגן עירייה בגיל 3 ועדיין זקוק למוצץ זה לא נכון להוריד דווקא בזמן מעבר רק כי הגיע לגיל 3. אם בגיל שנתיים הכל תקין אז אפשר לגמול, אם יש קושי כלשהו עדיף להמתין.