משתי סיבות: 1. מציצת מוצץ שונה מיניקה מהשד ותינוק שעוד לא מורגל ביניקה וההנקה טרם התבססה עשוי להתחבר לשד באותה הדרך שמתחבר למוצץ והדבר עלול לגרום להנקה לא יעילה (שבהמשך תוביל לירידה בכמויות ועלינ איטית במשקל) ופציעת פיטמת האם. 2. המוצץ עלול "להשתיק" סימני רעב ראשונים שחשובים לצורך חיבור מיטבי לשד וגם להוריד את מספר ההנקות ביממה. התקופה הראשונית, עד לביסוס ההנקה חשובה מאוד להיכרות של גוף האם עם דרישת התינוק וגם היכרות התינוק עם ההנקה. כל פיטמה וצורת מציצה שהיא שונה מיניקה מהשד עלולה להפריע להיכרות זאת.

מזל טוב על לידת תינוקך! זה נהדר שאת מניקה ומעוניינת לשלב את המוצץ בצורה מושכלת. חשוב לדעת שמוצץ יכול להיות כלי מצוין להרגעת התינוק ולסיוע בהרגעה ובשינה, אך כדאי להשתמש בו מתוך הבנה שהוא לא הפתרון היחיד ולא תחליף לתקשורת עם התינוק. בשלבים הראשונים, מומלץ להמתין עם מתן מוצץ ולוודא קודם כל שהתינוק יונק כמו שצריך ושההנקה מבוססת היטב. חשוב להבין שהמציצה בחודשים הראשונים היא רפלקס והיא עוזרת לתינוק להירגע, להתנחם, להרפות, לשחרר ולהירדם. לכן כל דבר שיגיע לפה של התינוק יפעיל את הרפלקס בין אם אצבע פיטמה של מוצץ/בקבוק, שד ועוד. פעמים רבות נראה שתינוק רעב יבקש לאכול וברגע שיקבל מוצץ זה יכול להרגיע אותו והמציצה תעזור לו לישון על חשבון אוכל להיפך, ישנם תינוקות שברגע שרעבים מאוד וינסו להביא להם כל דבר מלבד האוכל לו זקוקים הם לא יירגעו ולכן חשוב להבין ששימוש במוצץ הוא לא נעשה על אוטומט ורק כאשר התינוק מסופק (אכל טוב, עשה גרעפס, קיבל גירויים מותאמים להם זקוק כמו תנועה במרחב ומגעים עמוקים, הוחלף טיטול) ועדיין לא רגוע ננסה מוצץ. אבל גם לזכור - לא כל בכי מחייב מוצץ! בתקופה זו, אפשר להרגיע את התינוק בעזרת גירויים נוספים כמו מגע, הנקה לפי דרישה, ותנועה – כל אלה מספקים גירויים טבעיים ומועילים לרוגע ולהתפתחות. חשוב לזכור שהמוצץ יכול לסייע, אך הוא לא בא במקום התקשורת, ההבנה והקשב לצרכים של התינוק. תינוקות בוכים לא רק כי הם צריכים מוצץ, אלא כי יש להם צרכים – רעב, עייפות, מגע, תנועה, או תחושת אי נוחות כללית. לכן, לפני מתן המוצץ וכביכול כיבוי השריפה (השתקת בכי התינוק ), כדאי לנסות להבין מה עומד מאחורי הבכי, מה הצורך שלו באמת, ולהגיב בהתאם. המוצץ יכול לשמש כעזר זמני להרגעה, במיוחד במצבים של קושי להירדם, בהחלפת טיטול, לאחר היציאה מהאמבטיה, נסיעות, או רגעי עצבנות. עם זאת, חשוב לא להפוך אותו לכלי היחיד להרגעה ולאפשר לתינוק גם לחוות רגעים של רוגע ומגע ללא תלות בו. נסי להרגיע אותו בדרכים אחרות, כמו מגע עמוק תומך ונוכח, תנועה במרחב, הנפות, או שיר מרגיע, וצרי עבורו סביבה שמאפשרת לו גירויים נוספים להם באמת זקוק וברגע שיקבל אותם יחוש רגוע נינוח שליו ומסופק 🫶 זכרי, המוצץ הוא כלי עזר טוב כשהוא משולב בתבונה, אך תמיד חשוב להקשיב לתינוקך ולתת מענה לצרכיו המגוונים.

מוצץ זה כלי נפלא להרגעה של תינוק אבל לפני שההנקה מתבססת (באיזור גיל שישה שבועות) המוצץ יכול ״לכבות״ את מנגנון הרעב של התינוק, ורק להרגיע ולהרדים אותו וכך מתפספסת ארוחה. אני ממליצה להשתמש במוצץ במצבים מאוד ספציפיים למשל בזמן החלפת חיתול או נסיעה שקשה לו. וכמובן שעדיף אחרי הנקה ולא לפני.

ההמלצה שלי היא לתת מוצץ רק לאחר שההנקה מתבססת, באזור 4-6 שבועות לאחר הלידה. הסיבה היא שפעולת מציצת המוצץ לעומת פעולת היניקה מהשד שונה מאוד ויכולה לבלבל את התינוק ואף לגרום לקשיים בחיבור לשד בהנקה.

לפי הספרות מומלץ לתת לתינוק מוצץ מגיל חודש כשההנקה מבוססת. מניסיוני התקופה הראשונה אינה קלה ואף יש תחושה של הישרדות. לכן אני ממליצה לאמהות לתינוקות שנולדו במועד, במשקל תקין ויונקים היטב להיעזר במוצץ אם יש זמן שהתינוק מאוד לא רגוע (כמובן לא במקום הנקה).

מחשש לבלבול פטמות, בתקופה של שלושה שבועות ראשונים, עד שההנקה מתבססת, מומלץ לא לתת מוצץ לתינוק.