הגיעו אלינו בזמן חבורה של ארבעה פועלים שחלקם לא ידעו עברית וזה קצת הקשה כשניסינו לתקשר איתם. המשאית חסמה את הכביש לזמן די ארוך, וזה לא ממש עניין אותם. נאמר לנו שכל ההובלה תיקח שעתיים סה"כ ובפועל ההובלה לקחה כ-4 שעות כאשר לא היו דברים נוספים להוביל שלא יידענו אותם עליהם מראש. בערב יום ההובלה שמנו לב שאנחנו לא מוצאים את הטאבלט שלנו. פרקנו את כל הארגזים וחיפשנו בכל התיקים וברכבים ובכל מקום אחר שהעלנו על דעתינו (למרות שלא שמנו את הטאבלט שם אבל למען הסר ספק) ולא מצאנו. ביום ההובלה שמנו לב שאחד המובילים הסתובב עם תיק ולכן היה לנו חשד סביר שאולי הטאבלט נלקח. יצרנו קשר עם חברת ההובלות ונאמר לנו שיעשו בדיקה עם הפועלים ויחזרו אלינו. לא חזרו אלינו גם לאחר שיחות חוזרות ונישנות. החלטנו לחפש שוב, ולאחר שבועיים שלא מצאנו שוב יצרנו איתם קשר, נאמר לנו שהמובילים ראו את הטאבלט על השולחן בסלון בדירה הישנה והנציג יבגני גם אמר שהוא לא מבין למה אנחנו עושים מזה סיפור, שזה בסה"כ סתם איזה מכשיר. אמרתי לו שהטאבלט עלה לנו 1500 שח, שזה יותר ממה שעלתה ההובלה +טיפ. ביקשנו שתיעשה בדיקה נוספת עם המובילים. בסופו של דבר הנציג יבגני אמר שהוא ידבר עם הביטוח ויחזור אלינו באותו יום בשעה 15:00. כמובן שלא חזרו אלינו ומאז מתחמקים או לא עונים לטלפון. חשוב לציין כי בשום שלב, לא נאמר בצורה מפורשת שהם לא לקחו את הטאבלט.