תשובה קצרה ואחר כך הרחבה. בתנאי חוץ ולצורך מצבה גרניט טוב יותר מהשיש. הנה הרחבה: עולם האבן לענף המצבות מחולק באופן הבא: מהחומר הפשוט והבסיסי לחומר האיכותי יותר. 1. אבן גיר - אבן חברון פשוטה. אבן משקע. רכה ולא צפופה. 2. אבן דולומיט. אבן משקע. צפופה וקשה. הרכבה הכימי שונה מהאבן גיר. יותר מגנזיום פחות קלצית. ובעיקר האבן "עתיקה" יותר מאבן גיר. הדלומיט הייתה בלחץ ולכן יותר צפופה. 3. שיש - שיש זה חומר שבנוסף להיותו בלחץ בקרקע הוא גם היה בחום מסוים. החום והלחץ - ה"תנור טבעי" אם תרצו, איחד את האבן לחומר אחיד וחדש שייקרא מעטה שיש. זאת אומרת הוא אחיד וקשה יותר. 4. גרניט ובזלת שייכות לקבוצה שנקראת סלעי אם - חומר שנוצר במעמקי האדמה בחום ולחץ גדולים הרבה יותר. עברו התכה והקשות. עם אחוזי ברזל שונים בתכלית משיש. בקבוצת סלעי האם נמצאים בזלת, גרניט ופורפיר. בזמן שאנו מטיילים ברומא ובאירופה אנו רואים פסלי שיש, איננו רואים כמעט פסלי גרניט או בזלת. שיש יאבד את ההשתקפות והברק תוך שנתיים, שלוש ויתחיל לקבל צבע עכור לאחר 10-12 שנים. גרניט לא תאבד את הברק גם אחרי 1,000 שנים. כארכיאולוג לשעבר אנו מוצאים עמודי גרניט כמעט במצב חדש. לסיכום: במבחן האיכות אין בכלל שאלה, הגרניט הוא החומר הטוב ביותר למצבות. לצערי גם בו יש מעט חסרונות. צריך לחזק את הצבעים כי לאחר כמה שנים הצבע דוהה. ולסיום: החלום שלי הוא להחזיר לבזלת את היוקרה שלה. זה חומר נפלא. מקומי. ויפיפה. הצבע האפור הוא צבע חם. אז אם תזכרו את בקשתי אני ארצה לעצמי מצבת אבן בזלת. שהיא אחותה של הגרניט אך לטעמי היא יפה ממנה.

יש פלוס גדול בגרניט שחורה מבחינת הכיתוב שלא דורש תחזוקה, הנראות תמיד נשארת יפה, מבריקה וקלה לניקוי בגלל המרקם החלק שנשמר, ולכן הוא השיש למצבות הכי מומלץ.

החומר בו כדאי להשתמש הוא שיש למצבות ולא אבן. השיש לא סופג לחות ומים ומתאים יותר למזג האוויר בארץ.

במצבות יש אפשרויות רבות לחומרים, כשכל חומר אפשר למצוא במספר רמות של איכות סוג א' ב' ג' וכו'. חשוב להקפיד שהחומרים שבהם משתמשים יהיו באיכות גבוהה. מה שקובע את איכות החומר הינו- סדקים, מילויי דבק בחורים, צבע וצפיפות החומר. סוגי החומרים העיקריים הם: אבן חברון (ירושלמית) - אבן גיר קשה בגווני צהוב, קרם ולבן עם נימים וכתמים חומים, מהרי יהודה. משמשת כחומר גלם נפוץ לעיבוד מצבות סטנדרטיות. יש הרבה תת סוגים באבן החברון. אבן חלילה- אבן גיר קשה בגווני צהוב וקרם. מתאפיינת במרקם נימים עדין ובאחידות ביחס לחומר. שמה המקצועי בעולם Gold Jerusalem stone. אבן מכבים/ סלייב- אבן גיר קשה מהרי ירושלים האדומה (אזור ראמלה), מתאפיינת בטקסטורה פראית בגוונים משתנים מחום ורדרד ועד לאדום לוהט. שיש טורקי- שיש תכלכל אפרפר עם טקסטורה של עננות שחור ואפור ולעיתים מפוספס בשחור. מגיע מהאי מרמריס ברובו. גרניט- חומר גלם יוקרתי ועמיד במיוחד, מתאפיין באחידות צבע ומרקם נקודתי. חומר חזק מאוד, האבן והעיבודים שעליה עמידים ביותר לאורך שנים רבות. קיים במגוון גדול של צבעים. ברובו מרקם נקודתי. סלעי בזלת- אבן קשה וחזקה שנוצרת מהתקררות של לבה הפורצת בפעולה געשית ממעמקי האדמה. בגוונים של אפור בהיר עד אפור כהה. אוניקס- אבן חן שהיא סוג של כלקדון- קוורץ בעל גבישים זעירים. מתאפיינת במבנה בצורת רצועות בעלות צבעים מגוונים, מלבן וכלה כמעט בכל צבע. לאבן זו מראה זכוכיתי שקוף. טסוס- שיש לבן, לרוב צבעו אחיד ויכול להיות גם עם עננות קלה. מבין הסוגים השונים של שיש למצבות אני מעדיף שיש גרניט.

שיש גרניט זו האפשרות הכי נכונה בבחירת שיש למצבות. שיש גרניט הוא השיש הכי חזק ועמיד לאקלים בבתי העלמין והוא גם נותן פתרון לחידוש צבע עם הזמן. בגלל שחורטים על שיש גרניט, החריטה נשארת ונותנת גוון יפה שמבליט את האותיות בצורה יפה מבלי לצבוע אותם כל כמה שנים.

שיש גרניט, הוא הכי חזק ועמיד לתנאי מזג האוויר שלנו וחריטת האותיות בו היא הכי עמידה.

יש כל מיני סוגים של שיש למצבות אבל שיש גרניט עמיד לאורך שנים.