בממ"ד נמדוד בדר"כ ריכוז גבוה יותר של גז ראדון בהשוואה לחדרים רגילים. אך זה לא בהכרח הופך אותו לבעייתי. רוב הבעיות נמדדות בחדרים צמודי קרקע, מרתפים ומקלטים. פחות בעיות נמצא בממ"דים בקומות מנותקות מן הקרקע.

בממד אין קרינה מחשמל או מאנטנות סלולאריות. בממד עצם בניתו מבטון יש קרינה שמקורה בחומרי הבניה. אם בממד חלון ודלת פתוחים וקיים תחלופת אויר אין כל חשש. מומלץ לא למקם בממד נתב אלחוטי-ראוטר ומומלץ להימנע בשיחות מטלפון סלולארי בממד. יחד עם זאת ניתן להשתמש בממד כחדר שינה.

יש קרינה בממ"ד. קירות הממ"ד עבים במיוחד ועשויים מבטון. עיקר הסכנה היא מקרינה של מכשירים אשר עובדים בתדרי הרדיו, כמו פלאפונים, וציוד מחשב אשר עובד על רשת הוויפי של הבית. קירות הממ"ד חוסמים את תדרי הפלאפונים וציוד אלחוטי נוסף וזה גורם לפאלפונים וציוד אלחוטי "להתאמץ" וכתוצאה מכך לגרום לקרינה גבוהה. הפתרון הוא לשים ציוד מיוחד.

טעות נפוצה שחושבים שיש הרבה קרינה בממ"ד. הטעות נובעת מהסיבה שלפני מס' שנים דיברו על הימצאות גז ראדון בממ"דים. גז ראדון אינו שייך לקבוצה של הקרינה האלקטרומגנטית. בכדי לבדוק ריכוז ראדון, יש לבצע בדיקות ייחודיות עם רגשים המתאימים ומעבדה מוסמכת. קרינה אטיכולה להיות בכל מקום בבית ולא בהכרח בממ"ד. בכל מקרה מומלץ לבצע מדידת קרינה בבית ובכלל זה גם בממ"ד.

יכולות להיות שתי סיבות לקרינה בממ"ד: 1. קרינת גז ראדון. מגיע מהקירות העבים שבתוכם יש חול עם ריכוזי ראדון גבוהים. במבנים שנבנו בשנת 2000 זה לא רלוונטי. החול עומד בתקנים ואין בו ראדון. 2. קרינה ממקור חשמלי שמגיעה אל הברזלים שמחזיקים את הבטון ועוטפים את כל הממ"ד. במצב כזה מכשיר המדידה "משתגע" ובכל תזוזה קלה יציג ערך שונה. בשני המקרים הפעולות לטיפול בקרינה יחסית קלות.