אין ספק שהמסכים מרחיקים את הילדים מאיתנו והופכים אותם לפאסיביים. כהורים, אחד התפקידים שלנו הוא להנחות את ילדינו ולחנך אותם לערכים שחשובים לנו. עם זאת, חשוב לא לשדר לחץ - ככל שנהיה נוקשים יותר, כך הילדים ימשכו יותר למסכים, ממש כמו עם ממתקים ודברים אסורים אחרים. לכן, אני ממליצה להגדיר מראש זמן מסך יומי של חצי שעה עד שעה תוך קביעת מסגרת ברורה יחד עם הילדים. כדאי לבחור מראש מתי במהלך היום זה יקרה: לא מיד אחרי שחוזרים מהמסגרות - זהו זמן אידיאלי למפגש משפחתי, ולא לפני השינה - אז עדיף להתמקד בהורדת הילוך בפעילות ובפרידה חמה ואוהבת מהיום. גמישות היא מילת מפתח גם בעניין המסכים. כדאי להיות קשובים לצרכים שעולים, גם של הילדים וגם שלנו כהורים. בנוסף, אפשר להפוך את זמן המסך לאינטראקטיבי יותר - לעודד פעילויות כמו שירה וריקוד מול המסך או לצפות יחד בתכנים, תוך תיווך והסבר. כך זמן המסך הופך להזדמנות לחיבור ולהעשרה.

ההמלצה לגילאים 3 ו-5 היא עד שעה ביום של תכנים איכותיים, ועדיף לצפות יחד איתם ולשוחח על מה שהם רואים. אם הם גם משחקים בטאבלט, אפשר לכלול את זה בתוך אותה שעה, או לחלק את הזמן – למשל, חצי שעה טלוויזיה וחצי שעה טאבלט, בהתאם למה שמתאים למשפחה שלך. הכי חשוב זה לשמור על איזון – לדאוג שיישאר להם זמן למשחק חופשי, תנועה, יצירה, ושינה מספקת. מסכים יכולים להיות חלק מהיום, אבל לא המרכז שלו.

אין ברירה ואנחנו צריכים להסתגל לכך שיש מסכים בעולם. יחד עם זאת לילדים קטנים כדאי לקצוב את הזמן - לא יותר משעה ביום במצטבר.

הגבלת זמן מסך לילדים היא נושא חשוב מאוד, במיוחד בגילאים צעירים. טיפים לניהול זמן מסך בריא: ✔ לקבוע זמנים ברורים – למשל, חצי שעה בבוקר ועוד חצי שעה אחר הצהריים. ✔ תוכן איכותי – לבחור תכנים חינוכיים ולא רק בידוריים. ✔ ללא מסכים לפני השינה – לפחות שעה לפני השינה כדי למנוע הפרעה לשינה. ✔ לעודד פעילויות מחוץ למסך – משחקים, יצירה, זמן משפחתי, קריאה וכו'. ✔ להיות דוגמה אישית – ילדים מחקים את ההורים, אז כדאי גם לנו להפחית במסכים. אם קשה להגביל, אפשר להשתמש באפליקציות לניהול זמן מסך כמו Google Family Link או Apple Screen Time, שיעזרו לך לפקח על השימוש בטאבלט.

שאלה שרוב ההורים מתמודדים איתה🙂 אני חושבת שאין תשובה חד משמעית. זה מאוד תלוי מה עושים עם זמן המסך ומה עושים בשאר הזמן: האם זמן המסך הוא צפייה בלבד? האם יש בקרה על התוכן עצמו? האם הפעילות מול המסך גורמת לילד לחשוב? האם אנחנו יושבים ליד הילדים ומדברים איתם על מה שרואים? האם מעבר לזה עושים איתם פעילויות נוספות אחר הצהריים? פעילות גופנית, פגישה עם חברים, יצירה וכו'. אם מתייחסים לכל הדברים האלו אז בהחלט אפשר לראות מסך אבל מומלץ להגביל לפי פרק או שניים (תלוי באורך שלהם). בהצלחה!

נכון שזמן המסך הוא הבייביסיטר הכי טוב שיש ולפעמים זה מאוד נוח לילדים לברוח למסכים אבל כדאי להקנות גבולות ברורים לגבי מסכים ואילו תכנים מראים להם. ממליצה לעשות הכנה מראש כמה זמן מסך, למשל פרק מהסדרה וברגע שניגמר מכבים את המסך ומזכירים לילדים שזה מה שסוכם. ברור שהם יבדקו את הגבולות - יש לשמור על עקביות רוגע וסובלנות.

ילדים בני 3 עד 5 נמצאים ישובים מול מסך מפני שבדרך כלל הוא מהווה פתרון להורים בהעסקת הילדים. ילדים ישמחו מאד להיות עם ההורים במקום מול עם הטלוויזיה אבל ברגע שהם מגלים את הטלוויזיה התחרות כבר תהיה קשה מפני שיש בטלוויזיה מעין קסם שאוחז את הילדים. יחד עם זאת בכל רגע שההורה יחליט להחזיר המושכות אליו זה יכול לקרות.

כל המחקרים מראים שחשיפה למסכים פוגעת בהתפתחות התקינה של המח הרך ומייצרת תלות, יחד עם זאת, זו המציאות החדשה שלנו. כדי שהילדים יחשפו למסכים באופן הדרגתי ומדוד, צריך להתחיל בדוגמא אישית ולבדוק עד כמה אנחנו בעצמנו מתעסקים בנייד שלנו. בנוסף כדאי שהצפייה במסכים תהיה עם מעורבות שלנו ולא תשמש כבייביסיטר. כמו כל דבר שכשמתעסקים באיסורים והגבלות שלו, עלולים להפסיד את המטרה ולהפוך אותו לנושא לוויכוח במקום ללמד על דרך החיוב. למדו אותם בהדרגה להעסיק את עצמם באמצעות משחקים, יצירה, קריאה ועוד.

הטכנולוגיה נכנסה לחיינו וזה בידיים שלנו כמה ואם בכלל להכניס את זה לבית. חשוב שנשמור על איזון כי זה ממכר ויותר מדי זמן מסך לא מאפשר הנאה מדברים אחרים. המלצת משרד הבריאות היא עד שעתיים מסך ביום, כמובן שאפשר גם לחלק את הזמן הזה. בהצלחה!

מגיל שנתיים ומעלה - עד חצי שעה של צפייה בטלוויזיה, ללא סמארטפון או טאבלט. מגיל חמש אפשר עד שעתיים. וכל הזמן לדאוג שהתכנים מותאמים לגיל.

החסרונות של מסכים מוכרים לנו - המסך ממכר, ממריץ את הילדים מצד אחד ומצד שני מותיר אותם בפאסיביות עמוקה (זאת למשל בהשוואה לפודקאסט, שמצית את הדמיון). בנוסף, מסכים מעלים באופן דרמטי את סף הגירוי של הילד כך שמשחק פשוט במגנטים או טיול בחוץ הופכים לפחות ופחות מפתים בהשוואה להצפה ההורמונאלית שמתרחשת במוח בזמן השימוש במסך. יחד עם זאת אנו חיים בעולם עם מסכים, ובסדר יום עמוס מאוד המסך יכול להיות לנו לעזר. אני רוצה להציע מספר הכוונות לשימוש במסכים - 1. טלויזיה עדיפה על טלפון או טאבלט - היא גם פחות מזיקה לעיניים וגם יותר קל לפקח על התוכן שהילד רואה. 2. סרטים עדיפים על סדרות - משום שהם מאתגרים את רמת הקשב של הילד. ככלל, ככל שהתוכן יותר איטי ופחות תזזיתי (זכרו את המומינים שאנחנו ראינו בילדותינו) כך עדיף. 3. צפייה בסדרות עדיפה על משחק - המשחק אמנם דורש מהילד אקטיביות, אך לצד זאת הוא הרבה יותר שואב וממכר. ברמה ההורמונאלית בזמן משחק בטלפון המוח ממש חווה זיקוקים, מה שהופך כל חוויה מהעולם האמיתי לאפרורית ומשעממת. 4. אני ממליצה להורים להגביל את השימוש במסך לשעה קבועה ביום. אם אנו ההורים נצליח להיות עקביים בהנחלת ההרגל הזה - נחסוך מעצמינו ויכוחים אינסופיים סביב מסכים. 5. אחרון חביב - לנסות לצמצם את זמן המסך שלנו - ההורים. בזמן משותף עם הילדים, בזמן ארוחת ערב או משחק, להניח את הטלפון מעבר להישג ידינו כך שלא נתפתה לגעת בו. הכל מתחיל בדוגמא אישית 🙂

"מסכים" אינם דבר רע בהכרח. ניתן ללמוד מהם המון אם משתמשים בהם באופן מבוקר ותואם לגיל ולצרכים, הן מבחינת תכנים והן מבחינת משך הצפייה. מומלץ מאד לשבת עם הילדים בזמן הצפייה, לתווך להם את מה שרואים ולשוחח איתם. כך תייצרו גם זמן איכות משותף וגם תוודאו שהם צופים בתכנים מתאימים וראויים ותסייעו להם להפיק מהם את המיטב.

השאלה שלך מצוינת, כי מסכים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו, אבל חשוב לשמור על איזון. ההמלצות משתנות לפי גיל הילד ואופי התוכן, אך באופן כללי: לגילאי 3-5 שנים – ההמלצה היא עד שעה ביום של תוכן איכותי ומותאם לגיל, עם ליווי והכוונה של ההורים. לגיל 5 ומעלה – ניתן להרחיב מעט, אך תוך שמירה על איזון עם משחק חופשי, פעילות גופנית וזמן משפחתי. המפתח הוא לא רק כמות המסך, אלא האיכות והשימוש בו. אם זה תוכן חינוכי, משותף איתך או עם חברים, ויש גם זמן לפעילויות אחרות – המסכים יכולים להיות כלי חיובי.