בכל רשות בכל עיר החישוב שונה וכמובן גובה תשלום ארנונה על שטח עיקרי ושטח שרות שונה עבור כל מטר, בתל אביב משלמים ארנונה גם על מרפסת פתוחה.

תשלומי ארנונה נקבעים בכל רשות ורשות בחוק עזר עירוני ולכן משתנים ממקום למקום. באופן כללי נושא הארנונה אינו מחושב בהתאם לחוק תכנון ובניה ולכן אפשרי להיכנס לאתר העירייה לחוק ארנונה ולבדוק.

עיריית תל אביב גובה חיובי ארנונה לכל שטח מקורה בתחום הבניין, אך גם לכל שטח של מרפסת (וכן לשטחי סככות ובריכות), גם אם הוא לא מקורה.

כל שטח שהוא פרטי מחושב בארנונה. יש מקרים שבהם אזורים שאינם מקורים (בעלי תקרה) גם יחשבו בארנונה. זה נקבע על פי תקנות גביית ארנונה (משתנים לעיתים וגם מותאמים לאזורים / שכונות מסוימות). ממליצה לבדוק עם מחלקת גבייה את חישוב הארנונה.

בתל אביב משלמים ארנונה על שטח מקורה. ומרפסת מעל 12 מ״ר גם מחויבת בארנונה.

ככלל רצוי לבדוק בצו הארנונה שחל בעיר /מועצה. ישנם מקומות שמשלמים וישנם מקומות שלא משלמים. בנוסף, אם קיימים קירות 2/3 במרפסת או האם המרפסת מקורה ובאיזה חומר כל אלו פונקציות שמשפיעות על קבלת תשובה נכונה.

בעקרון יש גביית ארנונה על מרפסות בתל אביב. אני מציע לפנות ליחידת הארנונה בעיריית תל אביב כדי לקבל תשובה מדויקת יותר לגבי הסכום.

מרפסת שאינה מקורה לא מחויבת בארנונה.

זה תלוי רשות מקומית, אך לרוב במידה והמרפסת מקורה, היא תחויב בארנונה.

אם המרפסת מקורה, שטח המרפסת נכנס לארנונה. אם לא, לא נכלל כשטח לארנונה.

אם המרפסת לא מקורה היא לא תחשב כשטח לצורכי אגרות וארנונה. בבית קיים אפשר בקלות לבדוק את השטחים בחשבון הארנונה או לברר בעירייה. בהצלחה.

אם את מתכננת לסגור את המרפסת תשלמי סכום מלא בארנונה, אם היא נשארת פתוחה עדיין משלמים אבל סכום מופחת ביחס לבית שנחשב ״שטח עיקרי״.

אם המרפסת מקורה בתקרה/גג אכן משלמים על שטח זה ארנונה. לרוב- כל שטח שמקורה באופן מלא נחשב בארנונה, למעט פרגולות ביחס קירוי של 40-60% פתוח.

לכל עירייה יש את החישוב שלה. לגבי תל אביב ,כן משלמים ארנונה על מרפסת פתוחה ומקורה.

אם המרפסת מקורה אז כן, משלמים ארנונה.

מרפסת פתוחה לא בהכרח תכלל בארנונה. מרפסת מקורה בהכרח כן תכלל. כדי לוודא מומלץ לבדוק עם הוועדה המקומית המשויכת לאזור המגורים.