הקיצור VRF מסמל Variable Refrigerant Flow, או בעברית - זרימת אוויר משתנה. במזגן רגיל יש שני חלקים: מעבה חיצוני, שבו פועל גם המדחס, בעוצמה קבועה ואחידה. ומאייד, החלק הפנימי שהופך את נוזל הקירור לגז, ומשחרר את האוויר אל הבית. במזגני vrf יש כמה מאיידים שמקושרים לאותו מעבה חיצוני, והמדחס שלו הוא דינאמי: כלומר ניתן לשלוט בזרימת האוויר ובעוצמת הקירור לפי הצורך המקומי, בכל פתח אוורור בנפרד.
המשמעות היא גם חיסכון בחשמל (כי המזגן לא יתאמץ כל כך אם החדר כבר קר), וגם יכולת שליטה בטמפרטורה של כל חלל. ממש 1+1.
שאלה מצוינת. בסוף שני המזגנים פועלים בטכנולוגיית ה-VRF, ולכן אפשר לומר שהם אותו הדבר. ההבדל הוא כשמגיעים לגדלים מסחריים: מזגן אינוורטר מגיע עד ל-10 כוח סוס, ואילו מזגן VRF חזק יותר (עד כ-30 כוח סוס למעבה אחד!!) וגם יכול להתפרש להרבה יותר פתחים.
עוד על יתרונות וחסרונות של VRF, טיפים ואפילו מחירים תוכלו לקרוא ממש כאן.