בדרך כלל אנחנו סומכים על הרופאים בעיניים עצומות, מפקידים את גופנו בידי הצוות הרפואי שמטפל בנו ונותנים בו אמון מלא. למרות זאת, עם כל האופטימיות, לפעמים נופלים על הצד הפחות מוצלח של הסטטיסטיקה ובעקבות טיפול רפואי לקוי יכול להיגרם נזק חמור של ממש, נכות או אפילו מוות. 

מטופלים שנגרם להם נזק חמור כתוצאה ישירה מרשלנות של המטפל רפואי, יכולים להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית בשביל להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי על הנזק. זה לא משנה אם מי שאחראי לו הוא איש טיפול כמו רופא, אחות, רוקח, איש מעבדה, טכנאי רנטגן או אם האחראי הוא מוסד רפואי כמו קופת חולים או בית חולים.

עורך דין רשלנות רפואית הוא עורך דין בתחום הנזיקין. כל תחום הנזיקין עוסק בפיצוי בגלל פגיעות שונות שגרמו נזק לגוף או לרכוש. 

בדומה לתחומי המשפט השונים, בישראל אין תעודת הסמכה בלעדית לתחום הרשלנות הרפואית, וכל עורך דין יכול לעסוק בו. כיוון שבדרך כלל מדובר במקרים מורכבים חשוב לחפש עורך דין עם ניסיון ספציפי ברשלנות רפואית, בעיקר כי הוא זה שצריך לדעת לומר לכם אם יש עילה לתביעה שלכם ואם כדאי להגיש אותה. אם לתביעה יש סיכוי לזכות הוא יוכל לייעץ לאיזה בית משפט צריך לגשת, ומתי כדאי לסגור הסכם פשרה. אין צורך שלעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית יהיה רקע רפואי, אבל כמובן שזה אף פעם לא מזיק. 

אולי קצת הקדמנו את המאוחר ודיברנו על עורך דין, אבל בעצם מהי בכלל תביעת רשלנות רפואית? ומתי יש בה צורך?

מה נחשב רשלנות רפואית?

כשמגיעים לקבל טיפול רפואי הציפייה מאנשי הצוות הרפואי היא שינקטו באמצעי זהירות סבירים ככל האפשר, בשביל להימנע מפגיעה או מנזק למטופלים. כמה זה חשוב? מי שנותן שירות רפואי בלי להשתמש במידת זהירות סבירה מפר את חובת הזהירות וזו נחשבת לו לרשלנות רפואית. איך יודעים? המקור להשוואה הוא אם הרופא פעל כמו שהיה פועל רופא אחר באותו מקרה. 

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות:

 הרופא ביצע הליך רפואי מקובל באופן לא זהיר.

 הרופא בחר לטפל בכם בדרך טיפול שרוב הסיכויים שרופא אחר לא היה בוחר בה.

 קיבלתם מידע חלקי שמנע מכם לקבל החלטה מושכלת לגבי שיטת הטיפול.

קצת יותר בפירוט, תוכלו לקרוא באתר כל זכות על מקרים שנמצאים תחת הגדרת רשלנות רפואית.

למרות שיכולים להיות מגוון של מקרי רשלנות שונים בטיפולים רפואיים, לפעמים הנזק המדובר הוא בסך הכל סיבוך אפשרי של הטיפול. האם אפשר לתבוע על כל מידה של נזק? בינינו, לא מומלץ, ורק אם הנזק גדול כדאי להמשיך לתביעה. למה? בגלל שמעבר לנזק צריך להוכיח שהייתה התרשלות של המטפל ואת הקשר בינה לבין הנזק, כך שאם המקרה לא מובהק יכול להיות שתאלצו לשלם הוצאות משפט לשווא. עורך דין רשלנות רפואית יידע לאמוד את הנזק ולומר לכם אם יש עילה לתביעה וכדאי לפתוח בהליך משפטי. 

באיזה מקרים אתם יכולים לתבוע על רשלנות רפואית?

 אם נגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות של מטפל או מוסד רפואי.

 אם לילד הקטין שלכם נגרם נזק אתם יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית עבורו.

 את אתם יורשים של אדם שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית.

 אם נפגעתם בגלל שאדם שהייתם תלויים בו כלכלית נפטר בעקבות רשלנות רפואית.

כמו שאמרנו אפשר להגיש את התביעה כנגד הרופא שטיפל בכם אישית וגם נגד המוסד הרפואי בו התקבל הטיפול, ולפעמים אפילו נגד מדינת ישראל במידה ומדובר בבית חולים ממשלתי. לאחר בחינה יסודית של המקרה שלכם עורך דין יגיש את תביעת הרשלנות הרפואית כנגד הגורמים המעורבים.

אולי יעניין אתכם לדעת שרוב התביעות מוגשות נגד המוסד שהעסיק את נותן הטיפול הרפואי הרשלני בגלל שהוא זה נושא באחריות לתפקוד העובדים שלו. ככה גם אם אתם לא יודעים להצביע נקודתית על האדם שאחראי לנזק יש מי שיישא באחריות. 

מתי פונים לעורך דין רשלנות רפואית כדי לתבוע?

עדיף לפנות להתייעצות עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית כמה שיותר קרוב למועד הפגיעה. הוא יאסוף מכם את המידע וידאג לקבל את התיעוד הרפואי או לפנות למשרד הבריאות לבצע חקירה של המקרה. בנוסף יפנה אתכם לקבל חוות דעת ממומחה רפואי מתאים על ההיקף והנסיבות של הנזק שנגרם לכם. אחרי שכל המידע מתקבל עורך הדין מכריע האם יש עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ופועל בהתאם.  במקרים של תביעה בנושא של רשלנות רפואית יש התיישנות לאחר 7 שנים, מרגע קבלת הטיפול. 

  ממתי סופרים 7 שנים להתיישנות? מהזמן שבו קיבלתם את הטיפול הרשלני. 

  ואם גיליתם את הנזק שנגרם לכם כשכבר עבר זמן מסויים ולא מיד אחרי הטיפול? צריך להבדיל בין הטיפול לבין הגילוי של הנזק. במקרים חריגים כאלו, כשהנזק מהטיפול הרשלני התגלה אחרי תקופה, ולא מיד בתום הטיפול- ייספרו 7 השנים מרגע הגילוי, בתנאי שלא עברו יותר מעשר שנים מהטיפול הרשלני עצמו. 

  ואם בזמן הטיפול הרשלני הייתם קטינים? מתחילים לספור 7 שנים להתיישנות מהרגע שהגעתם לגיל 18, ואתם יכולים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית עד גיל 25. 

חשוב לדעת: צריך לזכור שהאיסוף של החומר והכנת התביעה יכולים לקחת זמן עד להגשת התביעה עצמה, ולכן אל תמתינו לרגע האחרון בפנייה לעורך דין כדי שלא תהיה התיישנות.

עם איזה מסמכים צריך להגיע כשפונים לעורך דין רשלנות רפואית?

אל עורך הדין כדאי כבר להגיע עם כלל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי או הרופא שטיפל בכם, הכולל העתק של הרשומה הרפואית, תיק רפואי, צילומים, גיליון אישפוז, הרדמה וכל מה שקשור לטיפול שעברתם. 

שימו לב: בתי החולים והקופות חייבים לשמור על המידע הרפואי של המטופלים שלהם, אך לא לנצח. את הפירוט כמה זמן נשמרת כל רשומה רפואית אפשר למצוא בתקנות בריאות העם. חוץ מזה אתם זכאים לקבל עותק של התיעוד הרפואי שלכם במידה וביקשתם, לפעמים בתשלום. את המידע יכולים לבקש בשבילכם גם קרוב משפחה או מיופה כוח כמו עורך דין. במקרים מסוימים יהיה עליכם לחתום על מסמך ויתור על סודיות רפואית.

אחרי שעורך הדין מקבל את התיעוד הרפואי הוא יפנה אתכם לקבל חוות דעת של מומחה רפואי מתאים. המטרה של חוות הדעת מטעם המומחה היא להציג ראיה הטוענת שהנזק נגרם בגלל הטיפול הרפואי שקיבלתם, ומדובר ברשלנות רפואית. למעשה זה חלק מהותי ביותר, כי אם חוות הדעת טוענות אחרת ולא מעידות שהנזק הוא בגלל התרשלות בטיפול, יהיה קשה להוכיח שמדובר ברשלנות רפואית ואין טעם להגיש תביעה.

שכר טרחה של עורך דין רשלנות רפואית

שכר הטרחה של עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית מחושב בדרך כלל באחוזים מתוך סכום הפיצויים שהלקוח מקבל, והתשלום מתבצע בסוף ההליך המשפטי. הטווח הוא רחב ומדובר בדרך כלל בין 20%-40% מסכום התביעה. ההסדר הזה מביא לכך שלעורכי הדין ולכם יש אינטרס משותף להצלחה של התביעה ולזכייה בסכום פיצויים גבוה. מן הסתם עורך דין לא ייקח על עצמו תביעת רשלנות רפואית שהוא לא רואה בה סיכוי גבוה לזכייה. בכל זאת, אף אחד לא רוצה לעבוד בחינם.

יש גם עורכי דין שייקחו חלק מהתשלום מראש כדי להבטיח רצינות ובסוף התהליך יתקזזו על התשלום מתוך הפיצויים שנפסקו. במידה והתביעה הפסידה אין החזר של התשלום הראשוני. 

חשוב לדעת שהמחירים שמופיעים כאן הם בגדר המלצה בלבד וכל עורך דין יכול לגבות שכר טרחה שונה לפי רצונו.

הוצאות נוספות בתביעת רשלנות רפואית

מעבר לתשלום שכר טרחה לעורך דין שנגזר לרוב מתוך סכום הפיצויים שהתקבלו, תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות נוספות.

אגרת בית משפט – התשלום נקבע על פי בית המשפט אליו מוגשת התביעה. הסכום הראשוני עומד על כ-710 ₪ בבית משפט שלום, וסביב 1200 ₪ בבית משפט מחוזי.

 חוות דעת של מומחה רפואי – כאמור עורך הדין יפנה אתכם למומחים בתחום הרשלנות הרפואית עליו מוגשת התביעה. לחוות הדעת אין עלות קבועה ומדובר לפעמים במספר חוות דעת או בכמה מומחים, והעניין עלול להגיע לסכומים גבוהים של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים. 

כדאי לדעת: בשביל מי שלא מסוגל לשלם סכומים כאלו מראש, קיימות קרנות שבוחרות לממן את חוות הדעת הרפואיות בהתאם לסיכויי התביעה לזכות. במקרה שהתובע זוכה הן מקבלות את הכסף בחזרה בתוספת ריבית ואם התובע מפסיד הוא לא מחזיר את הכסף.

עלות איסוף חומר רפואי – הסכום יכול להגיע גם לכמה מאות שקלים, תלוי מי מבקש את המידע, מאיפה ובכמה רשומות רפואיות מדובר.

 הרוב הגדול של תביעות רשלנות רפואית בכלל לא מגיעות לפסק דין או אפילו לדיון בבית המשפט, אלא מסתיימות בהסכם פשרה. 

 פנייה לבית המשפט בתביעת רשלנות רפואית תלויה בסכום התביעה. בתביעה עד סכום של 2.5 מיליון ₪ מגישים את התביעה לבית משפט השלום, ומעל הסכום הזה לבית המשפט המחוזי. על עורך דין הרשלנות הרפואית לאמוד מראש את גובה הפיצויים הנדרש ולהגיש את התביעה לבית המשפט הרלוונטי לפי סכום התביעה שלכם.

 תביעת רשלנות רפואית היא עניין שאורך זמן. צריך לגבות בחוות דעת של מומחים בתחום כל טענה רפואית שעולה במשפט, לפעמים יותר ממומחה אחד. גם החקירה הפנימית של המקרה בתוך המוסד הרפואי יכולה לקחת זמן.

 מעבר לניסיון ואחוזי ההצלחה של עורך הדין רשלנות רפואית שתבחרו, חשובה לא פחות גם הכימיה ביניכם. לפני שאתם סוגרים עם עורך הדין הזול או היקר ביותר שמצאתם, מומלץ להיפגש לפחות עם 2-3 עורכי דין שונים ולבדוק את ההתרשמות האישית שלכם מהם. חשוב שעורך הדין שתבחרו יזדהה ויבין לעומק את הסיפור שלכם.

בתחום רגיש כל כך כמו רשלנות רפואית אתם לא רוצים ליפול על עורך דין רשלן. אז איך תדעו שבחרתם נכון? הכנו מראש רשימה של עורכי דין רשלנות רפואית מומלצים, על פי חוות דעת של לקוחות קודמים. בסיום התהליך תצטרכו לתת את הדין, סליחה, את חוות הדעת על השירות שקיבלתם, והדירוג שנתתם יעלה לאתר ויבטיח שהציון של בעלי המקצוע תמיד יישאר מעודכן. לכם נשאר רק לבחור.