אין ספק שקיר גבס עושה רושם של קיר חלש, כזה שאם תעשו עליו "פווו" הוא יקרוס. אבל האמת היא שקיר גבס בסך הכל דורש הסתכלות קצת שונה מקירות בטון או בלוקים, ובהתאמות הנכונות הוא מסוגל לשאת מזנונים צפים וגם טלוויזיות גדולות. ואם אתם רוצים עוד חותמת, גם כששאלנו את ההנדימנים באתר "האם אפשר לתלות טלוויזיה על קיר גבס?"  הם ענו לנו כן פה אחד.

כדי להבין איך עובדת תלייה על ניצבים, כדאי שניכנס בעובי הקורה, או אם תרצו - בעובי קיר הגבס. קיר גבס בנוי מלוחות גבס שמחוברים אחד לשני באמצעות שלד מתכתי, שמורכב מבסיס וניצבים. הבסיס הוא למעשה מסילת מתכת שעוברת לאורך התקרה והרצפה, ואחראית על החזקת השלד. אל הבסיס מתחברים עמודים ממתכת (ניצבים) במרווחים של 60-40 ס"מ, שמחברים בין הרצפה לתקרה, וביניהם מוכנסים לוחות הגבס.

כאשר רוצים לתלות על קיר גבס, הניצבים הם הפתרון הטוב ביותר. הניצבים עשויים ממתכת, לכן גם עמידים יותר בהשוואה לתלייה על הגבס עצמו, ומסוגלים לשאת גם חפצים כבדים במיוחד. התלייה עצמה מתבצעת באמצעות קדיחה ישירה בניצבים באמצעות ברגים קודחים. ואל חשש – את הניצבים ניתן לאתר בקלות יחסית באמצעות מגנט ייעודי או אפליקציית לזיהוי מתכות  (METAL DETECTOR).

השיטה הקלאסית והמוכרת לתלייה על קיר באמצעות תושבת פלסטיק או מתכת. דיבלים לקירות גבס מגיעים במגוון צורות ומיועדים לתליית אביזרים במשקלים משתנים (ותכף נתמקד בסוגי הדיבלים השונים). היתרון הגלוי של הדיבלים הוא שניתן לתלות אותם בכל מקום, ללא תלות במיקום הניצבים. כמו שאתם כבר זוכרים, הניצבים בקיר מקובעים במרווחים של 40-60 ס"מ, כך שאם למשל חשקתם בתליית מדף באורך 80 ס"מ, תוכלו להיעזר בניצבים באופן חלקי. אבל אל חשש, במקרה הזה הדיבל יושיע!

בואו נודה באמת, יש כל כך הרבה סוגי דיבלים לסוגי קירות שונים, ובינינו – כולם נראים אותו הדבר. גם כשמדובר בקיר גבס, תוכלו למצוא סוגי דיבלים שונים בהתאם לעומס התלייה. כדי לעשות טיפה סדר בבלאגן, לפניכם סוגי הדיבלים הנפוצים על רגל אחת:

דיבל פרפר

דיבל מפלסטיק, ששמו הפסטרולי הוענק לו בגלל המבנה המיוחד שלו שמזכיר כנפיים פתוחות.

מתי נשתמש בו: מתאים למשקלים נמוכים של כ-5 ק"ג ומיועד לתליית אלמנטים קלים כמו תמונות ולוחות שעם קלים.

איך מתקינים? בכדי לעגן את הדיבל יש צורך בקידוח מקדים של הקיר בהתאם לקוטר הדיבל (כ-8 מ"מ). לאחר מכן, יש לקפל את הכנפיים לאחור, ולנהוג בדיבל כמו דיבל רגיל – כלומר לנעוץ אותו בתוך החור באמצעות פטיש. לבסוף, יש להבריג את הבורג לתוך הדיבל. הברגת הבורג פותחת את כנפי הדיבלים בתוך הקיר, מה שמסייע לעיגון הבורג בקיר. לצערנו, זה גם מה שיקשה עליכם להוציא את הבורג מהקיר בעתיד.

דיבל שבלול

אם כבר בחיות עסקינן, אז בדומה לדיבל הפרפר, גם הדיבל הזה נקרא על שם הצורה האופיינית לו, שמזכירה ספירלה או קונכייה של שבלול (אין ספק שלמישהו שם היה דימיון מפותח).

מתי נשתמש בו: דיבל שבלול מיוצר ממתכת או מפלסטיק, ומותאם לתליית אביזרים כמו מראות קטנות ומדפים קלים. דיבל שבלול מפלסטיק מותאם למשקלים עד 10 ק"ג. לעומת זאת, דיבל ממתכת מותאם לעומסים מעט כבדים יותר של עד 15 ק"ג.

איך מתקינים? בשונה מדיבל פרפר, כאן אין צורך בקידוח מקדים בקיר כדי לעגן את הדיבל. הכנסת הדיבל נעשית בנעיצת הדיבל לקיר והברגתו עם מברג או מברגה. מה שאומר שאם ביום מן הימים תרצו להוציא את הדיבל מהקיר, תוכלו פשוט להבריג אותו החוצה נגד כיוון השעון.  

דיבל נעץ (חץ)

דיבל מתכתי שחלקו הצר שמוברג בקיר מזכיר ראש חץ או נעץ.

מתי נשתמש בו: מתאים לנשיאת משקלים של כ-15-20 ק"ג, ומשמש לתליית מדפים ווילונות.

איך מתקינים? גם במקרה הזה, התקנת הדיבל תיעשה באמצעות נעיצה של הדיבל בקיר על ידי פטיש. בעת הברגת הבורג אל תוך הדיבל, הדיבל נפתח בתור הקיר, מה שיבטיח שהדיבל ישאר במקומו.

שימו  מדובר בדיבל קצת "טריקי" שבשל העדינות שלו נוטה להתעקם לא פעם בעת הנעיצה, לכן הוא גם דורש דיוק בזמן ההכנסה. הברגה לא נכונה של הדיבל תגרום לכך שהדיבל יסתובב "על ריק" ולא יתפס בקיר – אז השתדלו להיות עדינים איתו

דיבל רוזטה אדום

דיבל דמוי שרוול או מעטפת שמגיע עם בורג "בילד אין".

מתי נשתמש בו: מתאים לנשיאת משקלים של כ-30-35 ק"ג, ומשמש לתליית מדפים כבדים, מראות גדולות וטלוויזיות.

איך מתקינים?  כדי להכניס את הדיבל עליכם לקדוח תחילה חור בקיר בקוטר 10 מ"מ. לאחר מכן, יש להכניס את הדיבל לקיר ולעגן אותו באמצעות פטיש. לבסוף, תצטרכו להבריג את הבורג והדיבל אל הקיר. בעת ההברגה, השרוול של הדיבל מתרחב בתוך הקיר, מה שיבטיח שהדיבל ישב כמו שצריך ולא יזוז בתוך הקיר.

כמו שאתם כבר יודעים, הדרך הטובה ביותר לתלות אביזרים כבדים על קיר גבס היא באמצעות חיפוש הניצבים בקיר. אם אין לכם גישה לניצבים, תוכלו להשתמש בדיבלים. למשל, בתליית טלוויזיה על גבס תוכלו להשתמש במתקן צמוד קיר, ולקבע אותו באמצעות ארבעה דיבלים מסוג רוזטה. אופציה נוספת, היא לפנות אל קבלן גבס ולבקש ממנו לבצע פתיחה של הקיר, כדי לצופף את הניצבים במקום התלייה המיועד.

אם אתם חוששים שהקיר שלכם קצת מתפורר, או שאתם רוצים לתלות אביזר כבד במיוחד כמו מזנון צף, מומלץ לפנות אל קבלן גבס כדי שיבצע הכנה מוקדמת של הקיר. הקבלן יבצע חיזוק של הקיר ויתקין פלטות עץ (סיבית או סנדוויץ) בין ניצב לניצב בעובי 18-20 מ"מ. זה כבר יתן לכם ולקיר שקט נפשי לתלות כל מה שעולה על רוחכם 

לא להישען על הקיר: קיר גבס הוא קיר עדין. לכן כשאתם קודחים שימו לב שאתם מחזיקים את המקדחה בזווית של 90 מעלות, כך שראש המקדחה מקביל לרצפה, ובאופן בו אתם רק מצמידים את המקדחה לקיר קלות ולא מפעילים לחץ. זה אולי נשמע קצת מצחיק, אבל תסמכו עלינו שאתם לא רוצים לעבור לצד השני של הקיר בטעות.

גודל המקדח: התאמת המקדח תעשה בהתאם לגודל הדיבל. למשל, אם אנחנו רוצים לתלות טלוויזיה על קיר גבס עם דיבל רוזטה בקוטר 10 מ"מ, עלינו להשתמש במקדח 10. יחד עם זאת, מקדח 10 גדול יחסית, כך שאם לא קדחתם מדוייק בפעם הראשונה, יש סיכוי לא קטן שיווצר לכם חור גדול בקיר. לכן, עדיף להשתמש תחילה במקדח 5 או 6, ובהדרגה להגדיל את קוטר המקדח עד להגדלת החור, ורק אז להשתמש במקדח 10.

עומק הקידוח: כדי לדעת מה העומק בו עלינו לקדוח את החור, מומלץ להצמיד את הבורג המשמש לתלייה אל המקדח, ולסמן עם טוש או איזולירבנד על המקדח את הקצה של הבורג (המקום בו הבורג נגמר בהשוואה למקדח) כך נימנע מקדיחה בקיר מעבר לאורכו של הבורג.

עדכנו את ההנדימן: אם החלטתם להיעזר בהנדימן לתלייה על קיר גבס, חשוב לעדכן אותו מבעוד מועד כדי שיוכל להביא את הציוד הנדרש , ובעיקר יוכל לייעץ לכם עוד בטלפון האם נדרשות הכנות כלשהן לפני התלייה.

אז עברתם דירה והקירות הלבנים בבית מסתכלים עליכם. אתם כבר יודעים שתרגישו בבית רק אחרי שתתלו עליהם את כל התמונות, המראה והטלוויזיה החדשה. עכשיו כשאתם מאסטרים בתלייה על קיר גבס, תוכלו לגשת למלאכת התלייה בעצמכם. אבל אם תלייה על גבס קצת כבדה עליכם, אין צורך להיכנס עם הראש בקיר ואפשר פשוט לקרוא להנדימן. כאן תמצאו רשימה של הנדימנים מומלצים לתלייה על קיר גבס, לפי חוות דעת של לקוחות קודמים. ושיהיה בהצלחה