ביגוד המשמש לצרכי עבודה שניתן לזהות בו באופן בולט את ההשתייכות לעסק או שעל פי דין קיימת חובה ללובשם אך ניתן לשימוש יום יומי ייחשב כהוצאה מוכרת באופן חלקי של 80%. אם ניתן להשתמש רק לצרכי עבודה יוכר 100%. בכל מקרה אחר לא תוכר ההוצאה.

80% מההוצאה על ביגוד ללא לוגו, המשמש גם לשימוש פרטי וגם לעסק יוכר כהוצאה מוכרת ובלבד שניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום, למעט הלבשה תחתונה וביגוד ספורט שלא תוכר כלל.

ביגוד הנושא סמל או לוגו יכול להיות נחשב הוצאה מוכרת אבל רק באופן חלקי.

מדובר רק במקצוע שמחייב ביגוד ייצוגי. לדוגמה, עורכי דין נדרשים להופיע בבית המשפט עם לבוש ייצוגי. אחרת, רק ביגוד עם לוגו יחשב להוצאה מוכרת.

תלוי אם הביגוד הינו לצורך העסק, לדוגמה חולצה ממותגת של העסק, תוכר באופן מלא.

לטענת מס הכנסה, ביגוד ייחשב להוצאה מוכרת רק עם יש עליו לוגו של העסק, או שמדובר בביגוד מיוחד שנועד רק לעסק ולא לשימוש מעורב גם ליום יום וגם לעסק. בפרקטיקה מקובל להכיר חלק יחסי של ההוצאה.

ביגוד ייחשב כהוצאה מוכרת על ידי מס הכנסה רק במקרים מסוימים: 1. ביגוד עם לוגו של העסק: אם על הביגוד מוטבע לוגו של העסק באופן ברור ובולט, מס הכנסה יכיר בו כהוצאה מוכרת. הסיבה היא שהלוגו מגדיר את הביגוד כמשמש אך ורק לצורכי עבודה ולא מתאים לשימוש פרטי. 2. ביגוד ייחודי לצורכי עבודה: אם מדובר בביגוד המיוחד לעסק שאינו ניתן לשימוש מחוץ לשעות העבודה, כגון מדים מקצועיים, בגדי עבודה מיוחדים או נעליים בטיחותיות, הוצאה זו יכולה להיות מוכרת במלואה לצורכי מס. 3. ביגוד רגיל ללא לוגו או סימון עסקי: ביגוד שאינו נושא לוגו או שאינו מוגדר כביגוד מקצועי ייחודי, לא ייחשב כהוצאה מוכרת במלואה. במקרים מסוימים, מס הכנסה עשוי להכיר רק בחלק יחסי של ההוצאה, אך הפרקטיקה אינה אחידה ותלויה בנסיבות השימוש בביגוד. באופן כללי, אם הביגוד משמש גם לעבודה וגם לשימוש יום-יומי, מס הכנסה נוטה שלא להכיר בהוצאה במלואה, אלא רק בחלק יחסי, במידה ויש הוכחה לכך שהוא נדרש לצורך העבודה.

אם מדובר במקצוע המחייב ביגוד מסוים - הוא יחשב כהוצאה מוכרת.

רק גלימות לעורכי דין, נעליים חסינות אש וסרבלים עליהם יש את לוגו החברה יוכרו באופן מלא. כל שאר הביגוד ייחשב כהוצאה מוכרת באופן חלקי של עד 80% מההוצאה לצורך מס.

בתקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות מסויימות תשל"ב 1972 נתון ש-80% מהוצאות ביגוד המשמשות את העסק יוכרו. ההוראה הכללית מתייחסת אלייך שכן אין לוגו ואין חובה על פי דין ללבוש את הבגדים (בשונה מעו"ד) בעסק אזי יחשב כהוצאה מוכרת רק באופן חלקי של 80%. כאמור מיותר שלא לציין שבמידה והיית מדפיסה לוגו על החליפה אזי היית יכולה לקבל הכרה מלאה בהוצאה. חשוב להדגיש שההכרה בהוצאה תוכר גם לשכירים ולא רק לעצמאיים.

מקובל להכיר בשני שליש במע"מ וב-80% למס הכנסה כהוצאה מוכרת על ביגוד.