כן, ניתן לבצע רישום בית משותף ללא הסכמה, בכפוף לפסק דין.

הכלל הוא שלצורך רישום בית משותף נדרשת הסכמה של רוב רגיל של בעלי הדירות. מדובר ברף נמוך לאור העובדה שהמחוקק מעודד פעולות רישום בית משותף של בניינים.

רישום בית משותף נעשה לבקשת רוב בעלי הדירות, כאשר הרוב נמדד מכח סעיף 143 לחוק המקרקעין.

אפשר בהחלט לבצע רישום בית משותף ללא הסכמה , אבל צריך כמובן להסתייע בעורך דין בעל ניסיון בתחום.

כאשר מי מבעלי הזכויות מתנגד לרישום הבית המשותף ניתן לרשום בית משותף בהליך של הגשת תביעה לפירוק שיתוף כנגד אותו מתנגד. חוק המקרקעין קובע כי כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש את פירוק השיתוף ובתי המשפט לרוב נעתרים לתביעות אלו.

רישום בית משותף דורש הסכמה של כל הבעלים. ככל שיש מתנגדים יש לפעול כנגדם בתביעה למפקח על רישום המקרקעין.

להגיש בקשה לפרוק שיתוף לבית המשפט. בית המשפט יכול להורות על חלוקה באמצעות רישום בית משותף גם כשאין הסכמה של כלל בעלי הדירות.

אפשר לעשות רישום בית משותף, באמצעות פנייה לבית משפט.

רצוי לקבל את הסכמת כל הדיירים לרישום בית משותף. התנגדויות עוברות להכרעת המפקח על הבתים המשותפים והוא רשאי לדחותן.

הנושא מורכב אבל בפנייה לבית המשפט והחלטת שופט יהיה ניתן לבצע, אם השופט יתרשם שזה נעשה בתום לב.

גם אם יש לעורכי הדין ייפויי כוח לרישום הבית המשותף, יהיה קשה לפעול כאשר יש התנגדות של הבעלים. ניתן לפתור את העניין על ידי פניה לבית המשפט כדי שיורה לסרבנים לחתום על המסמכים.

באין הסכמה מצד כל הבעלים על רישום בית משותף, ניתן לפנות לביהמ״ש שיתיר את הרישום.

ניתן לעשות רישום בית משותף (ומומלץ לרשום בית משותף) גם אם אין הסכמה מלאה של כל הבעלים. רישום בית משותף מטרתו לחלק את הזכויות בכל המבנה בין בעלי יחידות הדיור. כאשר קיים רוב של בעלי היחידות, ניתן להתקדם בהליך רישום הבית המשותף וייתכן שבמקרה שתיוותר התנגדות מצד חלק מבעלי היחידות לרישום, יהיה צורך בקבלת פסק דין בעניין.

ניתן לבצע רישום בית משותף ללא הסכמה ובלבד שפנינו לבית המשפט וקיבלנו פסק דין המורה על רישום הבית המשותף מבלי שקיבלנו את ההסכמה הדרושה של רוב רגיל של בעלי הדירות.

ניתן לדון בהתנגדות, רישום הבית המשותף אינו מצריך 100% הסכמה.